רשיד גולאני ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

ה נתבעים 1 . הראל חברה לביטוח בע"מ 2 . מוחמד חלוואני – ניתן פסק-דין 3 . סלהב עגאג – ניתן פסק-דין 4 . סלהב עמראן – ניתן פסק-דין

בא-כוח התובעים: עו"ד עומר קראעין

באת-כוח הנתבעת 1: עו"ד אורלי פרימס

פסק דין

עניינה של התובענה הנדונה, שהוגשה בסדר דין מהיר עוד ביום 10.12.2006, הוא תאונה שאירעה ביום 16.11.2005, שבה היו מעורבות מכונית מסוג הונדה בבעלות התובעת 2, ומכונית מסוג ניסן, בבעלות הנתבע 2. מכונית הניסן הייתה מבוטחת על-ידי הנתבעת 1, שם המבוטח היה הנתבע 3 ומי שנהג בה בעת התאונה היה הנתבע 4.

רקע דיוני

2.הנתבעים 2, 3 ו-4 לא הגישו כתבי הגנה מטעמם, ולפיכך, לאחר שנמצא שכתבי התביעה הומצאו להם כדין, ניתנו נגדם פסקי-דין שלפיהם התביעה נגדם התקבלה בשל היעדר הגנה. פסק הדין נגד הנתבע 4 ניתן ביום 11.3.2007, ופסק הדין נגד הנתבעים 2 ו-3 ניתן ביום 16.1.2009. התביעה נגד נתבעים אלו נמחקה בתחילה מחוסר מעש, כפי שיפורט להלן, בשל ספק אם כתב התביעה הומצא אליהם. מאוחר יותר, משנמצא שההמצאה הייתה כדין, ניתן כאמור, פסק הדין.

3.בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 12.7.2007 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, בוטל פסק הדין הראשון בעניינם של הנתבעים 2 ו-3, שניתן ביום 7.6.2007, ושלפיו התביעה נגדם נמחקה מחמת חוסר מעש.

התובעים והנתבעת 1 הגיעו להסדר דיוני שלפיו אם התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 תימחק בשנית, כי אז פסק הדין בתובענה יינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בהתאם להסכמה זו, הוסמך בית המשפט לפסוק כאמור לרבות בדרך של קבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה, וזאת על סמך המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, עדות התובעת, עדות הנהג במכונית המבוטחת על-ידי הנתבעת 1 (הנתבע 4), עדות החוקר מטעם הנתבעת 1, וחקירת השמאי שבדק את מכוניתה של התובעת. כן נקבע שיוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת ושל החוקר.

4.ביום 8.10.2007 שב וקבע כבוד השופט בן-עטר ז"ל כי משלא הוגשו אישורי מסירה של ההזמנות לנתבעים 2 ו-3, תימחק התביעה נגדם מחמת חוסר מעש. במועד זה (8.10.2007) גם ניתנה החלטה נוספת, שבה נקבע כי בהתאם להסכמה הדיונית האמורה, יוגשו תצהירי עדות ראשית במועדים שנקבעו, ונקבע שהוכחות הצדדים יישמעו ביום 28.11.2007.

ביום 16.1.2009, לאחר בקשות חוזרות של התובעים, ולאחר שנקבע שההזמנות לנתבעים 2 ו-3 הומצאו כדין (הודעת התובעים ובקשתם מיום 13.10.2008), בוטל גם פסק הדין השני שלפיו התביעה נגד נתבעים אלו נמחקה, וניתן נגדם פסק-דין שבו התביעה נגדם התקבלה בהיעדר הגנה. במועד זה (16.1.2009) ניתנה החלטה נוספת, שבה נקבע שוב, כי בהתאם להסכמה הדיונית יוגשו התצהירים שטרם הוגשו, ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 26.3.2009.

לבקשת התובעים, שהוגשה יומיים לפני מועד הדיון שנקבע, נדחתה ישיבת ההוכחות ליום 30.4.2009, תוך חיובם בהוצאות בסך 1,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, בשל הגשת הבקשה סמוך למועד הדיון. להחלטה זו נידרש בסופו של פסק הדין.

5.ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 30.4.2009. מטעם התובעת העידו, התובעת עצמה ומר שאבי דוגה, השמאי שבדק את מכוניתה. מטעם הנתבעת 1 העידו הנתבע 4, שהוא הנהג שמכוניתו מבוטחת על-ידיה, ומר אריק לוי, החוקר מטעם הנתבעת 1.

לבקשת הצדדים, סיכומי טענותיהם הוגשו בכתב. סיכום טענות התובעים הוגש ביום 20.5.2009 וסיכום טענותיה של הנתבעת 1 הוגש ביום 15.6.2009.

הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

6.תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעו כאמור, לפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל, שנפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם, אך קודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל תשמענה פעם נוספת (ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ראיות הצדדים

אופן קרות התאונה

7.מעדותה של התובעת (עמ' 9), כמו גם מעדותו של הנתבע 4 (עמ' 16-14), עולה תיאור דומה יחסית, של אופן קרות התאונה. התאונה אירעה בשכונת בית חנינה בירושלים ביום 16.11.2005 בשעת בוקר מוקדמת (7:30, כנטען בכתב התביעה). הכביש שבו אירעה התאונה, נתון בשיפוע, ויש בו שני נתיבים לשני כיווני נסיעה. התובעת נסעה בירידה והנתבע 4, שהגיע ממול, נסע בעליה.